מאמרים

הכרה במשפחות שכולות

למדינת ישראל, המחייבת את אזרחיה להתגייס לצבא כחלק מצורך קיומי, קיימת אחריות וחובה מוסרית כלפי משפחות שיקיריהם נפלו חללים בעת שהקריבו את חייהם בשביל ולמען המדינה.

במאמר זה, נכיר את הנסיבות שבהן ניתן לבקשה הכרה כמשפחה שכולה, את חשיבות ההכרה כמשפחה שכולה ואת האפשרויות שעומדות בפני מי שתביעתו נדחתה על ידי קצין התגמולים.

תביעות משרתי קבע- תיקון 29 לחוק

בעבר, חייל ו/או איש כוחות הביטחון שנפגע במהלך שירותו נדרש, לצורך הכרתו כנכה צה"ל, להוכיח שהחבלה או המחלה נגמרו לו תוך ועקב השירות.

במסגרת תיקון 29 לחוק הנכים תגמולים ושיקום חל שינוי בכל הנוגע לקריטריונים הנדרשים לצורך הכרה כנכה צה"ל כאשר השינוי הבולט והמהותי ביותר מתייחס לצמצום תחולת החוק על אנשי קבע.

במאמר זה, נכיר את המצב המשפטי טרם כניסת התיקון לחוק לתוקף ולאחריו, נבין את משמעות התיקון לחוק והשפעתו בקרב אנשי קבע ונקבל תשובה לשאלה- מתי מגישים תביעה נגד משרד הביטחון ומתי פונים אל המוסד לביטוח לאומי.

ערעור על החלטת ועדה רפואית

רבים מנכי צה"ל מרגישים שמצבם הרפואי מצדיק דרגת נכות גבוהה יותר מזו שקבעה הוועדה הרפואית ושהחלטת הוועדה בעניינם מקפחת. במקרה כזה, קמה לנכה הזכות להגשת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית.

במאמר זה, נכיר את האפשרויות השונות להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית.

ערעור על החלטת קצין התגמולים

כחלק משלבי הליך ההכרה במשרד הביטחון, קצין התגמולים נותן חוות דעתו בשאלה האם הפציעה נגרמה בזמן השירות ועקב השירות. כלומר, האם קיים קשר סיבתי בין הנכות לשירות.
החלטת קצין התגמולים הינה החלטה בעלת חשיבות מכרעת שכן, היא שקובעת האם משרד הביטחון יכיר בתובע כנכה צה"ל.

במאמר זה, נסביר בקצרה אודות הליך הגשת תביעה נגד משרד הביטחון, נבין את החשיבות בהחלטת קצין התגמולים ונכיר את האפשרויות שעומדות בפני איש כוחות הביטחון/ חייל שקצין התגמולים דחה את תביעתו.

בקשה לנכות מוסבת (תקנה 9)

בקשה לנכות מוסבת (תקנה 9), הינה הליך שמאפשר לנפגע, שהוכר כנכה צה"ל, לפנות אל משרד הביטחון בבקשה שיכיר בפגיעה נוספת שנגרמה לו כתוצאה ישירה מהפגיעה המוכרת.

במאמר זה, נבין את המשמעות של הגשת בקשה לנכות מוסבת, נכיר את שלבי ההליך ואת ההשלכות הנלוות להגשת בקשה כאמור.

בקשה להחמרת מצב רפואי

בקשה להחמרת מצב רפואי הינה הליך שמאפשר לנפגע, שהוכר כנכה צה"ל, לפנות אל משרד הביטחון בבקשה להיבדק בבדיקה רפואית נוספת בטענה שחלה הרעה בפגימתו המוכרת.

במאמר זה, נבין את המשמעות של הגשת תביעה ל"החמרת מצב רפואי", נכיר את שלבי ההליך ואת ההשלכות הנלוות להגשת תביעה כאמור.

ועדות רפואיות במשרד הביטחון

הסמכות לקביעת דרגת נכות של איש כוחות הביטחון/ חייל שפגיעתו הוכרה ככזו שנגרמה תוך ועקב שירותו מסורה לוועדות הרפואיות במשרד הביטחון. הוועדות הרפואיות כאמור, הן שקובעות את גובה אחוזי הנכות שנותרו לתובע ואת משך תקופת הנכות כאשר להחלטת הוועדה קיימת חשיבות מכרעת והשפעה ישירה על זכויות התובע.
במאמר זה נכיר את סוגי הוועדות השונות ואת חשיבותן ונקבל תשובות לכל הסוגיות הקשורות לוועדות רפואיות במשרד הביטחון.

חבלה בזמן חופשה בצבא או בדרך אל הבסיס או בחזרה ממנו

בהתאם להוראות חוק הנכים (תגמולים ושיקום)- תשי"ט 1959, חייל צה"ל שנפצע תוך ועקב שירותו הצבאי זכאי לקבל הכרה כנכה צה"ל בגין הנכות שגרמה לו.
מלשון החוק, עולה השאלה- מה דינו של חייל צה"ל שנפצע בתקופת השירות הצבאי בפציעות שאינן באות בגדרו של חוק הנכים כלומר, בפציעות שלא נגרמו תוך ועקב שירותו הצבאי.
במאמר זה, נכיר את האפשרויות להגשת תביעה כנגד משרד הביטחון שעומדות בפני חייל שנפצע במהלך שהותו בחופשה או בדרכו אל הבסיס או בחזרה ממנו.

קרע במיניסקוס בצבא- תביעה נגד משרד הביטחון

קרע במיניסקוס בצבא הינה אחת הפציעות השכיחות ביותר בקרב חיילי צה"ל בכלל ובקרב לוחמים בפרט כאשר הפציעה,
כשלעצמה, מזכה בהכרה כנכה צה"ל ובזכויות והטבות שונות.
במאמר זה, נקבל תשובות לשאלות מהו מיניסקוס, מהם הגורמים לקרע במיניסקוס בקרב חיילים ומשרתי כוחות הביטחון,
מהם אחוזי הנכות שניתן לקבל בגין קרע במיניסקוס ונסביר אודות הליך הגשת תביעה נגד משרד הביטחון.