מאמרים

נכה צה"ל שבעקבות מצבו הרפואי והתפקודי מוגבל בתנועה בביתו, זכאי להגיש בקשה למענק התאמת דירה למצב רפואי בהתקיים התנאים הנדרשים.
במאמר זה, נכיר את תנאי הזכאות לקבלת מענק להתאמת דירה למצב רפואי, את אופן הגשת הבקשה ואת סכום המענק כאמור.

תגמול ימי מחלה (תט"ר), הינו תגמול המשולם למי שנזקק לחופשת מחלה זמנית לצורך טיפולים או בדיקות שנובעים מהפגיעה שהוכרה.
במאמר זה נכיר את תנאי הזכאויות לקבלת תגמול ימי מחלה (תט"ר) ואת אופן הגשת הבקשה כאמור. 

מי שהוכר כנכה צה"ל זכאי, במקרים מסויימים, לקבל תעודת נכה צה"ל שמהווה הכרה רשמית של משרד הביטחון.
במאמר זה נכיר מהי תעודת נכה צה"ל, מהם תנאי הזכאות לקבלת התעודה ומהי מעניקה.

כוויה היא פגיעה המאופיינת בפגיעה בעור וברקמות שתחתיו העשויה להיווצר מאש, מים רותחים, חום, קור, חומר כימי, מכת חשמל.
לרוב, הכוויה חולפת מעצמה אם כי כאשר מדובר בכוויה "חמורה" ייתכן ותשאר צלקת וייתכן והנפגע יידרש לקבלת טיפול רפואי.

מחלת פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית שיכולה להופיע בכל מקום בעור.
במאמר זה, נכיר מהם הגורמים להתפתחות המחלה ונענה על השאלה החשובה ביותר; האם קיים קשר בין התפרצות מחלת הפסוריאזיס לבין השירות הצבאי ואם כן, באילו נסיבות משרד הביטחון יכיר בהתפרצות המחלה ככזו שנגרמה בעקבות השירות.

אפילפסיה (מחלת הנפילה), הינה הפרעה נוירולוגית במערכת העצבים המרכזית המאופיינת בפרכוסים.
במאמר זה, נכיר מהם הגורמים להתפתחות המחלה ונענה על השאלה החשובה ביותר; האם קיים קשר בין התפרצות מחלת האפילפסיה לבין השירות הצבאי ואם כן, באילו נסיבות משרד הביטחון יכיר בהתפרצות המחלה ככזו שנגרמה בעקבות השירות.

נכה צה"ל שחלה ירידה חלקית בהכנסותיו בעקבות פגיעתו לתקופה זמנית או בקביעות, זכאי לקבל תגמול עבור אובדן כושר העבודה החלקי.

נכה צה"ל שחלה ירידה משמעותית בהכנסותיו בעקבות פגיעתו, זכאי לקבל תגמול עבור אובדן כושר עבודה.
במאמר זה נכיר את תנאי הזכאות לקבלת התגמול כאמור, אופן הגשת הבקשה וסכומי התגמול.

תסמונת ה – CRPS הידועה גם בשמה תסמונת הכאב הכרוני היא תסמונת כאב, המופיעה לאחר חבלה ומאופיינת בכאב חריג בעוצמתו שאינו פרופורציונאלי ביחס לפגיעה הראשונית.
במאמר זה נכיר את הגורמים להתפתחות המחלה ואת הליך הגשת תביעה נגד משרד הביטחון.

חיילים רבים מתגייסים לשירות הצבאי כשהם בריאים לחלוטין ובחלוף הזמן, במסגרת השירות, מתפתחת להם מחלת לב.
במאמר זה נכיר את מחלות הלב הנפוצות ונענה על השאלה החשובה ביותר; האם קיים קשר בין מחלת לב לבין השירות הצבאי ואם כן, מהן הנסיבות בהן משרד הביטחון יכיר בהתפתחות המחלה ככזו שנגרמה תוך ועקב השירות.

הוכרתם כנכי צה"ל, התייצבתם בפני ועדה רפואית ואתם מרגישים שהוועדה קיפחה אתכם בהחלטתה? דעו את כל מה שחשוב להכיר ולדעת בנושא ערעור ועדה רפואית משרד הביטחון.

נפצעתם בחרבות ברזל? הכירו את שלבי ההליך ודעו זכויותיכם.

נכי צהל זכאים למגוון רחב של זכויות והטבות החל מתמיכה כספית וכלה בשירותים רפואיים מיוחדים. במאמר זה, נעמיק ונפרט אודות הזכויות וההטבות המגיעות לנכי צהל.

חשיפה לאירועים טראומטיים במהלך השירות הצבאי עלולה להותיר חותם עמוק על נפש החייל ולגרום להפרעת דחק פוסט-טראומטי (PTSD), המוכרת גם בשם "הלם קרב". מצב זה, משפיע על התפקוד היומי ומלווה בקשיים ולעיתים אף בבעיות רפואיות נוספות שנגרמות כתוצאה מהבעיה הנפשית.

נפגע אשר הוכר כנכה צה"ל או נפגע אשר בקשתו להכרה נמצאת בבדיקה של אגף שיקום במשרד הביטחון זכאי לקבל טיפול רפואי באמצעות אגף השיקום במשרד הביטחון.
במאמר זה נכיר מהם התנאים לקבלת טיפול רפואי, מהו סוג הטיפול הרפואי ומה חשוב ונכון לדעת אם הנכם זקוקים לקבלת טיפול רפואי.

לא מעט חיילים מתחילים את שירותם הצבאי במצב בריאותי תקין ובחלוף הזמן, ובמסגרת שירותם, הם מאובחנים כחולי סוכרת.
במאמר זה, נכיר את הגורמים להתפתחות מחלת הסוכרת ואת הקשר שבין מחלת הסוכרת למלחמת חרבות ברזל ונענה על השאלה החשובה ביותר; האם קיים קשר בין מחלת הסוכרת לבין לחץ נפשי.

ועדה רפואית במשרד הביטחון היא שקובעת את גובה אחוזי הנכות שנותרו לנפגע ואת משך תקופת הנכות. להחלטת הוועדה כאמור, חשיבות מכרעת מאחר ויש לה השפעה ישירה על הזכויות וההטבות להם יהא זכאי הנפגע מאגף שיקום במשרד הביטחון.
במאמר זה, נבין מהי ועדה רפואית, איך מחושבים אחוזי הנכות בוועדה הרפואית, באילו מקרים ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית ומה נכון וחשוב לדעת טרם התייצבות בפני ועדה רפואית במשרד הביטחון.

כחלק מהליך ההכרה של נכי צה"ל, ידרש הנפגע לעמוד בפני ועדה רפואית שמטרתה לקבוע את גובה אחוזי הנכות שנותרו לנפגע ואת משך תקופת הנכות.
להחלטת הוועדה כאמור, חשיבות מכרעת, שכן יש בה כדי להשליך על הזכויות וההטבות להם יהא זכאי הנפגע מאגף שיקום במשרד הביטחון.
במאמר זה, נבין מהי ועדה רפואית, כיצד מתנהלת ומה נכון וכדאי לדעת טרם התייצבות בוועדה רפואית.

מי שהוכר כנכה צה"ל, נדרש לעמוד בפני ועדה רפואית במשרד הביטחון שמטרתה לקבוע את גובה אחוזי הנכות ומשך תקופת הנכות. כתוצאה ישירה מקביעת הוועדה, יקבע האם הנפגע זכאי יהיה לקבל מענק כספי חד פעמי או תגמולים חודשיים למשך שארית חייו.
במאמר זה, נכיר את המשמעות וההבדל בין קבלת מענק כספי לבין קבלת תגמולים חודשיים וכן, את השלכות החלטת הוועדה הרפואית במשרד הביטחון לעניין משך תקופת הנכות שנקבעה- צמיתות או זמנית.

פוסט טראומה (PTSD), המוכרת גם בשם הלם קרב, היא הפרעה נפשית קשה שיכולה להתפתח בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי. חיילים רבים, אשר חוו אירועים קשים במהלך שירותם הצבאי, עלולים לסבול מפוסט טראומה, אשר פוגעת באופן משמעותי בתפקודם בחיי היום-יום.
משרד הביטחון מכיר בזכויותיהם של חיילים אלו ומעניק להם תגמולים וסל שיקום. חייל הסובל מפוסט טראומה כתוצאה משירותו הצבאי, זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון על מנת לקבל הכרה בנכותו וזכויות נלוות.

אם הוכרתם כנכי צה"ל, וחלה החמרה במצבכם הרפואי, יש לכם הזכות להגיש בקשה לוועדה רפואית חוזרת באמצעות "בקשה להחמרת מצב רפואי". במאמר זה, נכיר מי רשאי להגיש את הבקשה, את שלבי ההליך ואת ההשלכות הנלוות להגשת הבקשה כאמור.

השירות הצבאי הוא מסע מאתגר, רצוף רגעים של גאווה, חתירה למטרה ותרומה משמעותית למדינה. לצערנו, לעיתים מסע זה מלווה גם בפציעות פיזיות ונפשיות שעלולות להשפיע על חייכם לאורך זמן.
נפצעתם במסגרת השירות הצבאי/ הביטחוני? ייצוג וליווי משפטי של עורך דין משרד הביטחון הוא שעשוי לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון.

נפצעתם במלחמת "חרבות ברזל"? חשוב שתכירו את אופן הגשת התביעה אל אגף שיקום במשרד הביטחון ואת הזכויות וההטבות הנלוות לפציעה שלכם.

מלחמת "חרבות ברזל" הטביעה את חותמה לא רק על שדות הקרב העקובים מדם אלא גם בנבכי נפשם של רבים מחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון. עוד בטרם פרצה המלחמה, נשא צה"ל, ואנחנו כמדינה, צלקות נפשיות עמוקות ממלחמות קודמות אך אין ספק שהמלחמה הנוכחית, הותירה חותם עמוק עוד יותר, על בריאותם הנפשית של חיילינו.

הליך ההכרה כנכה צה"ל ידוע כהליך ארוך, מורכב ולעיתים אף מייגע. עם זאת, עבור פצועי מלחמת "חרבות ברזל" הוקם מסלול הכרה ייעודי, המעניק לפצועים מעטפת זכויות מיידית.
במאמר זה נכיר את המשמעות של הליך ההכרה הייעודי שהוקם עבור פצועי המלחמה, את השלבים בהגשת הבקשה ואת הזכויות הנלוות.

כחלק מהליך ההכרה, הנפגע נדרש להתייצב בפני ועדה רפואית לצורך קביעת גובה אחוזי הנכות שנותרו לו ומשך תקופת הנכות. טרם הוועדה הרפואית, רבים מנסים להבין כיצד נקבעת דרגת הנכות וכיצד היא מחושבת במקרים בהם קיימת יותר מפגיעה אחת.
במאמר זה, נכיר את ההבדלים בין סוגי הוועדות השונות ואת אופן חישוב אחוזי הנכות.

פיברומיאלגיה (דאבת שרירים), הינה מחלה המתאפיינת בכאב כרוני, רגישות ועייפות.
במאמר זה, נכיר מהם הגורמים להתפתחות המחלה ונענה על השאלה החשובה ביותר; האם קיים קשר בין התפרצות המחלה לבין השירות הצבאי ואם כן, באילו נסיבות משרד הביטחון יכיר בהתפרצות המחלה ככזו שנגרמה בעקבות השירות.

חיילים רבים מתגייסים לשירות הצבאי כשהם בריאים לחלוטין ובחלוף הזמן, במסגרת השירות, מתפתחת להם סכרת.
במאמר זה נכיר את הגורמים להתפתחות מחלת הסוכרת ונענה על השאלה החשובה ביותר: האם קיים קשר בין התפתחות מחלת הסוכרת לבין לחץ נפשי (סטרס) ואם כן, מהן הנסיבות בהן משרד הביטחון יכיר בהתפתחות המחלה ככזו שנגרמה תוך ועקב השירות.

במלחמה הנוכחית, מלחמת "חרבות ברזל", עשרות חיילים ו/או אנשי כוחות הביטחון נאלצו להתמודד עם פציעה של קטיעת גפיים- יד או רגל אשר נחשבת לאחת הפציעות הקשות ביותר הן מבחינה פיזית והן מבחינת ההתמודדות הנפשית הנלוות לפציעה.
במאמר זה, נכיר את הליך ההכרה במקרה של קטיעות גפיים, נבין מה כדאי ונכון לעשות ומהן הזכויות וההטבות הנלוות לפציעה זו.

מלחמת חרבות ברזל גבתה מחיר בחיי אדם ובבריאותם של רבים מהלוחמים. לצד פציעות גופניות קשות, חיילים רבים מדווחים על ירידה בשמיעה, טנטון וסחרחורות שמשפיעים באופן משמעותי על איכות חייהם ועל תפקודם היומי.

במאמר זה, נכיר את הגורמים לירידה בשמיעה, נסביר אודות גובה אחוזי הנכות שניתן לקבל בגין ירידה בשמיעה וטנטון ונסביר אודות הליך הגשת תביעה נגד משרד הביטחון במסגרת מלחמת "חרבות ברזל".

למדינת ישראל, המחייבת את אזרחיה להתגייס לצבא כחלק מצורך קיומי, קיימת אחריות וחובה מוסרית כלפי משפחות שיקיריהם נפלו חללים בעת שהקריבו את חייהם בשביל ולמען המדינה.

במאמר זה, נכיר את הנסיבות שבהן ניתן לבקשה הכרה כמשפחה שכולה, את חשיבות ההכרה כמשפחה שכולה ואת האפשרויות שעומדות בפני מי שתביעתו נדחתה על ידי קצין התגמולים.

בעבר, חייל ו/או איש כוחות הביטחון שנפגע במהלך שירותו נדרש, לצורך הכרתו כנכה צה"ל, להוכיח שהחבלה או המחלה נגמרו לו תוך ועקב השירות.

במסגרת תיקון 29 לחוק הנכים תגמולים ושיקום חל שינוי בכל הנוגע לקריטריונים הנדרשים לצורך הכרה כנכה צה"ל כאשר השינוי הבולט והמהותי ביותר מתייחס לצמצום תחולת החוק על אנשי קבע.

במאמר זה, נכיר את המצב המשפטי טרם כניסת התיקון לחוק לתוקף ולאחריו, נבין את משמעות התיקון לחוק והשפעתו בקרב אנשי קבע ונקבל תשובה לשאלה- מתי מגישים תביעה נגד משרד הביטחון ומתי פונים אל המוסד לביטוח לאומי.

רבים מנכי צה"ל מרגישים שמצבם הרפואי מצדיק דרגת נכות גבוהה יותר מזו שקבעה הוועדה הרפואית ושהחלטת הוועדה בעניינם מקפחת. במקרה כזה, קמה לנכה הזכות להגשת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית.

במאמר זה, נכיר את האפשרויות השונות להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית.

כחלק משלבי הליך ההכרה במשרד הביטחון, קצין התגמולים נותן חוות דעתו בשאלה האם הפציעה נגרמה בזמן השירות ועקב השירות. כלומר, האם קיים קשר סיבתי בין הנכות לשירות.
החלטת קצין התגמולים הינה החלטה בעלת חשיבות מכרעת שכן, היא שקובעת האם משרד הביטחון יכיר בתובע כנכה צה"ל.

במאמר זה, נסביר בקצרה אודות הליך הגשת תביעה נגד משרד הביטחון, נבין את החשיבות בהחלטת קצין התגמולים ונכיר את האפשרויות שעומדות בפני איש כוחות הביטחון/ חייל שקצין התגמולים דחה את תביעתו.

בקשה לנכות מוסבת (תקנה 9), הינה הליך שמאפשר לנפגע, שהוכר כנכה צה"ל, לפנות אל משרד הביטחון בבקשה שיכיר בפגיעה נוספת שנגרמה לו כתוצאה ישירה מהפגיעה המוכרת.

במאמר זה, נבין את המשמעות של הגשת בקשה לנכות מוסבת, נכיר את שלבי ההליך ואת ההשלכות הנלוות להגשת בקשה כאמור.

בקשה להחמרת מצב רפואי הינה הליך שמאפשר לנפגע, שהוכר כנכה צה"ל, לפנות אל משרד הביטחון בבקשה להיבדק בבדיקה רפואית נוספת בטענה שחלה הרעה בפגימתו המוכרת.

במאמר זה, נבין את המשמעות של הגשת תביעה ל"החמרת מצב רפואי", נכיר את שלבי ההליך ואת ההשלכות הנלוות להגשת תביעה כאמור.

הסמכות לקביעת דרגת נכות של איש כוחות הביטחון/ חייל שפגיעתו הוכרה ככזו שנגרמה תוך ועקב שירותו מסורה לוועדות הרפואיות במשרד הביטחון. הוועדות הרפואיות כאמור, הן שקובעות את גובה אחוזי הנכות שנותרו לתובע ואת משך תקופת הנכות כאשר להחלטת הוועדה קיימת חשיבות מכרעת והשפעה ישירה על זכויות התובע.
במאמר זה נכיר את סוגי הוועדות השונות ואת חשיבותן ונקבל תשובות לכל הסוגיות הקשורות לוועדות רפואיות במשרד הביטחון.

בהתאם להוראות חוק הנכים (תגמולים ושיקום)- תשי"ט 1959, חייל צה"ל שנפצע תוך ועקב שירותו הצבאי זכאי לקבל הכרה כנכה צה"ל בגין הנכות שגרמה לו.
מלשון החוק, עולה השאלה- מה דינו של חייל צה"ל שנפצע בתקופת השירות הצבאי בפציעות שאינן באות בגדרו של חוק הנכים כלומר, בפציעות שלא נגרמו תוך ועקב שירותו הצבאי.
במאמר זה, נכיר את האפשרויות להגשת תביעה כנגד משרד הביטחון שעומדות בפני חייל שנפצע במהלך שהותו בחופשה או בדרכו אל הבסיס או בחזרה ממנו.

קרע במיניסקוס בצבא הינה אחת הפציעות השכיחות ביותר בקרב חיילי צה"ל בכלל ובקרב לוחמים בפרט כאשר הפציעה,
כשלעצמה, מזכה בהכרה כנכה צה"ל ובזכויות והטבות שונות.
במאמר זה, נקבל תשובות לשאלות מהו מיניסקוס, מהם הגורמים לקרע במיניסקוס בקרב חיילים ומשרתי כוחות הביטחון,
מהם אחוזי הנכות שניתן לקבל בגין קרע במיניסקוס ונסביר אודות הליך הגשת תביעה נגד משרד הביטחון.