אפילפסיה בצבא – רקע כללי
אפילפסיה (מחלת הנפילה), הינה מחלה המאופיינת בפרכוסים.
אדם מוגדר כחולה באפילפסיה במקרים בהם מתקיים לגביו אחד מהמצבים הבאים:
- הופעה של שני פרכוסים ללא גורם חיצוני בהפרש של למעלה מ-24 שעות ביניהם.
- הופעה של התקף פרכוסי ראשון לאחריו, ממצאי בדיקת EEG, הצביעו על 60% ומעלה סיכון להופעת התקף נוסף.
- הופעה של התקף ראשון ואבחנה של סינדרום אפילפטי.
- הופעה של שני התקפי פרכוסים שהטריגר שלהם הוא חיצוני.
גורמים להתפרצות מחלת האפילפסיה
נכון להיום, לא קיימת הוכחה רפואית וחד משמעית לגבי הגורמים להתפרצות מחלת האפילפסיה. אצל כמחצית מהחולים הגורם למחלה אינו ידוע. אצל המחצית האחרת הגורמים למחלה יכולים להיות גנטיים, מבניים, מטבוליים או דלקתיים.
בהקשר של שירות צבאי, ישנם גרומים בשירות הצבאי שהוכרו ככאלה שהובילו להתפרצות מחלת האפילפסיה וביניהם דחק נפשי, מחסור בשעות שינה, חשיפה להבזקי אור.
הוכחת קשר סיבתי בין התפרצות מחלת האפילפסיה בצבא לבין השירות הצבאי:
לצורך הוכחת הקשר הסיבתי בין התפרצות המחלה לבין השירות הצבאי יש להוכיח קיומו של אירוע שהיווה טריגר והוציא "מהכוח אל הפועל" את התפרצות המחלה.
נקודה חשובה בהקשר זה היא, שאדם שנושא בגופו את הקונסטיטוציה והגנטיקה המתאימה לחלות במחלת האפילפסיה אינו בהכרח חולה ומשכך, במקרים בהם יוכח כי אכן היה אירוע חיצוני ששימש כטריגר להתפרצות המחלה- הנפגע יוכר כנכה צה"ל בגין מחלת האפילפסיה.
זאת ועוד, מקום בו פרצה המחלה הקונסטיטוציונאלית לראשונה בעת השירות, והנפגע הוכיח קשר סיבתי לשירות, קמה חזקה לטובת הנפגע, כי המחלה נגרמה במלואה עקב השירות ולא רק הוחמרה על ידיו. על הנפגע להוכיח קיומם של נסיבות מסוימות ורק אז יעבור הנטל המשני אל שכמו של קצין התגמולים.
פסק דין מנחה בהקשר של התפרצות מחלת האפילפסיה בצבא הינו רע"א 8077/96 קריספיל נ' קצין התגמולים (הלכת קריספיל) במסגרתו דן בית המשפט העליון בשאלת הקשר הסיבתי שבין חסך שינה לבין התפרצות מחלת האפילפסיה וקבע כי מחלת האפילפסיה של התובע נגרמה כתוצאה מעונש שקיבל שאילץ אותו לקום משנתו מספר פעמים בלילה ולהתייצב במפקדה.
סובלים ממחלת האפילפסיה שהתפרצה במסגרת השירות?
ועדה רפואית ואחוזי נכות- אפילפסיה בצבא
בהנחה שמשרד הביטחון יקבע כי הוכח הקשר הסיבתי בין מחלת האפילפסיה לבין השירות, הנפגע יתבקש להתייצב בפני ועדה רפואית שמטרתה לקבוע את גובה אחוזי הנכות ומשך תקופת הנכות.
במסגרת הוועדה הרפואית כאמור, רופאי הוועדה יעיינו במסמכים הרפואיים שהוגשו במסגרת הגשת התביעה (ומכאן החשיבות באופן הגשת התביעה), ישוחחו עם הנפגע ויפנו אליו שאלות הקשורות ליכולת התפקודית היומית שלו. כמו כן, הנפגע יתבקש להיבדק בבדיקה רפואית.
אחוזי נכות- אפילפסיה בצבא
ככלל, אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל- 1969 בהתאמה לפגיעה ולסעיף ליקוי תואם כאשר לעניין מחלת האפילפסיה, הנכות תיקבע באופן הבא:
- לא היו התקפים פרכוסיים במשך שנתיים- 1%
- בצורה קלה- היו 1-4 התקפים במשך שנתיים- 10%
- בצורה בינונית- היה בממוצע התקף אחד ב3-4 חודשים- 30%
- בצורה ניכרת- היה בממוצע התקף אחד לחודשיים- 50%
- בצורה קשה- היה בממוצע לפחות התקף אחד- 80%
- בצורה קשה מאוד- היה בממוצע יותר מהתקף אחד לחודש- 100%
תביעה נגד משרד הביטחון: שלב אחר שלב עד לקבלת מלוא הזכויות
ככלל, הדרך לקבלת ההכרה ארוכה וסבוכה אך בעזרת הידע, ההכוונה והליווי הנכונים, תוכלו לקבל את ההכרה המגיעה לכם ככאלה שנפצעו במסגרת שירותם.
שלבי התביעה שיש להכיר;
בשלב הראשון, הנפגע נדרש למלא טופס תביעה בצירוף מסמכים רפואיים ומסמכים עובדתיים.
בשלב השני, משרד הביטחון יבחן את הקשר הסיבתי בין הנכות הנטענת לבין השירות; שלב איסוף חומר רפואי, בדיקת נסיבות האירוע והחבלה ובדיקה על ידי מומחה רפואי מטעם משרד הביטחון שייתן דעתו לעניין הקשר הסיבתי.
בשלב השלישי והאחרון, מתקבלת החלטה; האם הנפגע הצליח להוכיח הקשר הסיבתי בין הנכות הנטענת לשירות ובאם לאו. במידה וייקבע כי הקשר הוכח הקשר, הנפגע יתבקש להתייצב בפני ועדה רפואית לצורך קביעת גובה אחוזי נכות ומשך תקופת הנכות. במידה וייקבע כי לא הוכח הקשר, לנפגע תעמוד הזכות לערער על החלטת קצין התגמולים.
אנו מאמינים שייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין מנוסה ומומחה בתחום תביעות נגד משרד הביטחון הוא שעושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון.
משרדנו, מתמחה באופן בלעדי בייצוג חיילים ואנשי כוחות הביטחון בתביעותיהם מול אגף השיקום במשרד הביטחון תוך ליווי מלא לאורך כל הליך התביעה, החל מהגשת טופס התביעה ועד לקבלת מלוא הזכויות המגיעות לכם. אנו נמצאים לצידכם צעד אחר צעד, תוך ליווי מקצועי וייצוג עיקש בוועדות רפואיות ובערכאות משפטיות.
כל הדרך, צעד אחר צעד, נלחמים עבורכם ועבור הזכויות שלכם.
