סוכרת בצבא- קשר סיבתי בין התפרצות המחלה לשירות

חיילים רבים מתגייסים לשירות הצבאי כשהם בריאים לחלוטין ובחלוף הזמן, במסגרת השירות, מתפתחת להם סכרת. במאמר זה נכיר את הגורמים להתפתחות מחלת הסוכרת ונענה על השאלה החשובה ביותר: האם קיים קשר בין התפתחות מחלת הסוכרת לבין לחץ נפשי (סטרס) ואם כן, מהן הנסיבות בהן משרד הביטחון יכיר בהתפתחות המחלה ככזו שנגרמה תוך ועקב השירות.

סוגי סוכרת והגורמים להתפתחות המחלה:

  • סוכרת סוג 1: הגורמים להתפתחות המחלה אינם ידועים אבל ההנחה הרווחת היא שסוכרת מסוג זה נגרמת כתוצאה מחשיפה לדחק נפשי בשילוב נטייה גנטית.
  • סוכרת מסוג 2: נגרמת כתוצאה מסגנון חיים ואכילה לא נכונים בשילוב נטייה גנטית.

הוכחת קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת לבין חשיפה ללחץ נפשי בשירות הצבאי

בשנות ה-90 הוגשו מספר ערעורים אל בית המשפט בשאלת הקשר הסיבתי בין התפרצות מחלת הסוכרת לבין חשיפה ללחץ נפשי והוחלט להקים ועדה רפואית של מומחים שתבחן את הקשר הסיבתי כאמור.

רופאי הוועדה החליטו וקבעו כי לא קיימת הוכחה רפואית חד משמעית לכך שמצבי לחץ גורמים להתפרצות המחלה אם כי להמלצתם, יש להכיר בחייל כנכה צה"ל ולקבוע כי התפרצות המחלה נגרמה עקב השירות הצבאי במקרים בהם מחלת הסוכרת פרצה תוך שלושה חודשים מאירוע הדחק החריג. חריגותו של האירוע נבחנת בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה כאשר הדרישה העיקרית היא שמדובר באירוע חריג הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית.

כמו כן, בשנת 2016 הוקמה ועדה נוספת בראשותו של פרופ מיכה רפפורט שקבעה כי לחץ נפשי אינו מהווה גורם ראשוני להתפתחות מחלת הסוכרת אם כי בנסיבות מסויימות יכול הלחץ הנפשי לשמש כגורם "הדק" להתפרצות המחלה.

חליתם בסוכרת במסגרת השירות הצבאי?

אנו כאן כדי ללוות אתכם כל הדרך, צעד אחר צעד

תביעה נגד משרד הביטחון- סוכרת שהתפתחה בשירות הצבאי

ככלל, במסגרת הליך הגשת תביעה כנגד משרד הביטחון התובע נדרש להוכיח קשר סיבתי בין הנכות הנטענת לבין השירות. טרם הגשת תביעה נגד משרד הביטחון בגין התפרצות מחלת הסוכרת יש לוודא תחילה מתי החלו התלונות/ הסימפטומים של המחלה ולוודא האם היה אירוע חריג כהגדרתו בפסיקה בטווח של שלושה חודשים טרם החלו אותן התלונות.

במידה והתנאים הקבועים בפסיקה נתקיימו לגבי אותו תובע, הוא נדרש להגיש תביעה נגד משרד הביטחון במסגרתה קצין התגמולים יבחן את שאלת הקשר הסיבתי באמצעות מומחה רפואי מטעמו כאשר בהנחה וקצין התגמולים יקבע כי אכן הוכח קשר סיבתי התובע יוזמן לוועדה רפואית שמטרתה לקבוע את גובה אחוזי הנכות ומשך תקופת הנכות.

למרבה הצער, חלק משמעותי וגדול מכמות התביעות המוגשות בגין סוכרת נדחות בעקבות קשיים להוכחת הקשר הסיבתי וכאן החשיבות בייצוג של עורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון שמכיר היטב את ההליך ובקיא בסעיפי החוק והפסיקה הרלוונטית.

נקודה נוספת שחשוב להכיר בהקשר של הוכחת הקשר הסיבתי היא כי במידה וקצין התגמולים דחה את התביעה בטענה שלא הוכח הקשר הסיבתי בין התפרצות מחלת הסוכרת לשירות הצבאי, קמה לתובע הזכות להגיש ערעור תוך 30 יום (מיום קבלת ההחלטה), אל בית משפט השלום בשבתו כוועדת ערר.

דוגמאות לפסקי דין בנושא מחלת הסוכרת:

ע"א 137-64 גיורא וינשטיין נ' קצין התגמולים- הערעור התקבל.  נקבע כי מחלת הסוכרת התפרצה כתוצאה מחשיפה ללחץ נפשי- אירוע במסגרתו המפקד העליב את אותו החייל והשפיל אותו לעיני פקודיו.

ע"א 9554/06 מזרחי נ' קצין התגמולים- הערעור התקבל. הנקבע כי מחלת הסוכרת התפרצה כתוצאה מאירוע צידוד צריח הטנק שבו נפגע המערער אשר היווה "מנגנון הדק" להתפרצות המחלה.

ע"א 2972-4 פז טל נ' קצין התגמולים- ערעור התקבל. נקבע כי מחלת הסוכרת התפרצה כתוצאה מאופי השירות של המערערת- שירות במוצב "סחלב" הממוקם מחוץ לגדר המערכת ונתון תחת ירי, הפגזות והתרעות על חדירת מחבלים ופיגועים יומיים.

ע"א 8884-12-15 עדי רז נ' קצין התגמולים- הערעור התקבל. נקבע כי מחלת הסוכרת התפרצה כתוצאה מאירוע חשיפה ללחץ נפשי- המערערת אשר סובלת מלקות שמיעה לא הצליחה לשמוע את הוראות המפקד בזמן מטווח ירי ו"זכתה" לרצף צעקות מצד המפקד. 

אנו מאמינים שקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין שמתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון אשר יש לו הניסיון והידע הנדרש; הוא שעושה את ההבדל בין כישלון להצלחה.

כל הדרך, צעד אחר צעד, נלחמים עבורכם ועבור הזכויות שלכם.

 

שיתוף: