הכרה באנשי קבע כנכי צהל – ועדת גורן

בשנת 2017 תוקן חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי''ט- 1959. תיקון החוק הוביל בצורה חד משמעית לצמצום תחולת החוק על תביעות אנשי קבע והשינוי כאמור, מעלה עד ליום זה, שאלות רבות שהתשובה עליהן טרם התקבלה. במאמר זה, נבין את משמעות התיקון לחוק והשפעתו בקרב אנשי קבע ונקבל תשובה לשאלה- מתי מגישים תביעה נגד משרד הביטחון ומתי פונים אל המוסד לביטוח לאומי.

תוכן עניינים

תיקון חוק הנכים – ועדת גורן

תיקון חוק הנכים הוביל לשינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע של אנשי קבע כנכי צהל בקבעו כי תביעות להכרה בנכות של אנשי קבע ומקביליהם בכוחות הביטחון, יוגשו אל המוסד לביטוח לאומי כתביעות נכות מעבודה אלא אם המדובר יהיה ב"חבלת שירות" או מחלת שירות" כהגדרתן בחוק הנכים.

המונח "חבלת שירות" כהגדרתו בחוק:

"חבלת שירות "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור או באירוע אחר שאופיו מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי".
חבלה "נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע Aborted Sudden Cardiac וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post Traumatic Stress Disorder)".

המונח "מחלת שירות" כהגדרתו בחוק:

"מחלת שירות"– "כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:

  1. מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא־אדומה;
  2. הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;
  3. פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש הוא באמצעי לחימה;"

נראה אם כן, כי ההגדרה הצרה של "מחלת שירות" יצרה מהפך בכל הקשור לזכויות אנשי קבע ולמעשה רוקנה מתוכנה את ההלכה הפסוקה שהייתה קיימת במשך שנים רבות בכל הקשור למחלות של אנשי קבע.

השפעת התיקון לחוק על תביעות אנשי קבע

תיקון חוק הנכים צמצם באופן ברור את תחולתו על תביעות אנשי קבע, ושינוי זה מעורר עד היום סימני שאלה רבים שטרם קיבלו מענה ברור. לדוגמה, ההגדרה של "אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי" עדיין לא ברורה דיה, ונותר סימן שאלה לגבי הכרה בפציעות כמו קרב מגע או כוויות של טבח במסגרת החוק.

בנוסף, עולה תהייה לגבי ההצדקה להבדל בין דינו של חייל חובה לזה של איש קבע בכל הנוגע למחלה שהתפתחה במהלך השירות. התיקון לחוק עלול ליצור מצב אבסורדי בו שני לוחמים, חייל חובה ואיש קבע, שחוו יחד אירועים טראומטיים ופיתחו כתוצאה מכך מחלה, יזכו ליחס שונה לחלוטין רק בשל מעמדם בשירות. חייל החובה יוכר כנכה צה"ל, בעוד איש הקבע יופנה לביטוח לאומי כתובע נכות מעבודה.

נראה כי התשובות לשאלות רבות אלה עדיין נתונות לפרשנות, ונותר לנו להמתין להכרעות ולפסקי דין של בתי המשפט בישראל בתקווה שיביאו עמם בשורה טובה לנפגעים.

חליתם או נפצעתם במהלך השירות הצבאי ו/או הביטחוני?

אנו כאן כדי ללוות אתכם כל הדרך, צעד אחר צעד

הכרה כנכה צהל או מול הכרה כנפגע עבודה

משמעות ההכרה כנכה משתנה בין אדם לאדם, בהתאם לסוג הפגיעה, נסיבותיה ואחוזי הנכות שנקבעו. נקודה חשובה שיש להכיר היא, ששיטת חישוב התגמולים שונה בין משרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי.

סכום התגמולים במשרד הביטחון (נכי צהל), נקבע בהתאם לשיעור הנכות שקבעה הוועדה הרפואית לנפגע.

ראה "טבלת תגמולים"- באתר אגף השיקום משרד הביטחון

סכום התגמולים בביטוח לאומי (נפגע עבודה), נקבע בהתאם לשיעור הנכות ובהתבסס על יכולת ההשתכרות של הנפגע טרם פציעתו.

ראה "חישוב קצבת נכות מעבודה"- באתר המוסד לביטוח לאומי

אנו מאמינים שייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין מנוסה ומומחה בתחום תביעות נגד משרד הביטחון הוא שעושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון.

משרדנו, מתמחה באופן בלעדי בייצוג חיילים ואנשי כוחות הביטחון בתביעותיהם מול אגף השיקום במשרד הביטחון תוך ליווי מלא לאורך כל הליך התביעה, החל מהגשת טופס התביעה ועד לקבלת מלוא הזכויות המגיעות לכם.  אנו נמצאים לצידכם צעד אחר צעד, תוך ליווי מקצועי וייצוג עיקש בוועדות רפואיות ובערכאות משפטיות.

כל הדרך, צעד אחר צעד, נלחמים עבורכם ועבור הזכויות שלכם.

שיתוף:

כותבת המאמר: עו"ד נטלי גוילי כהן

עורכת הדין נטלי גוילי כהן בעלת מוניטין וניסיון רב בייצוג נכים מול מערכת הביטחון ובעלת ידע נרחב בחוק הנכים תגמולים ושיקום, וכן בהליכים המשפטיים והבירוקרטיים הנדרשים להכרה כנכה צה"ל והינה משמשת בין היתר כחברת ועדת פסיכיאטריה פסיכולוגיה ומשפט מטעם לשכת עורכי הדין. עוד על נטלי >>>