מי זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון?
הזכאות להגשת תביעה למשרד הביטחון אינה מוגבלת רק לחיילי צה"ל בשירות חובה או קבע. על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), המעגל הרלוונטי עבור תביעה למשרד הביטחון כולל גם את אנשי משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, משמר הכנסת, עובדי שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, צד"ל ורבשצ וכיתת כוננות (בנסיבות מיוחדות של פגיעה בפעילות לחימה).
התנאי הבסיסי להצלחת תביעה למשרד הביטחון הוא הוכחת קשר סיבתי כפול: על הנכות להיגרם בתקופת השירות ועקב השירות. ללא הוכחת הקשר שבין התנאים הייחודיים של השירות לבין הנזק הרפואי, תביעה למשרד הביטחון עלולה להידחות על ידי קצין התגמולים.
שלבי הגשת תביעה למשרד הביטחון להכרה בנכות
הליך של תביעה למשרד הביטחון מורכב ממספר שלבים, שכל אחד מהם קריטי להצלחת ההליך:
- הגשת טופס תביעה "בקשה להכרה"- השלב הראשון הוא הגשת טופס תביעה למשרד הביטחון בהתאם לסוג הפגיעה- חבלה או מחלה. לטופס התביעה יש לצרף צילום תעודת זהות, מסמכים רשמיים המעידים על הפגיעה (דו"ח פציעה), ומסמכים רפואיים.
משלב הגשת התביעה ועד לקבלת ההחלטה, הנפגע יהיה זכאי לקבלת טיפולים רפואיים במימון של אגף שיקום במשרד הביטחון.
ראה טופס להכרה בחבלה ופוסט טראומה
ראה טופס להכרה במחלה בעקבות תנאי שירות
- בחינת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לשירות ובדיקה רפואית- השלב השני הוא השלב בו נבחנת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי והמשפטי בין הפגיעה לבין תנאי השירות. בשלב זה, הנפגע יוזמן להתייצב בפני בדיקה רפואית של רופא מומחה מטעם משרד הביטחון.
- קבלת החלטה: דחיה או ועדה רפואית- בשלב זה, החלטה נשלחת בדואר אל הנפגע.במידה וקצין התגמולים החליט שכן לאשר את התביעה, הנפגע יוזמן לוועדה רפואית במשרד הביטחון שמטרתה לקבוע את היכולת התפקודית של הנפגע, את גובה אחוזי הנכות ואת משך תקופת הנכות. מובן, שככל שאחוזי הנכות שייקבעו יהיו גבוהים יותר כך גם ההטבות והתגמולים יהיו גבוהים יותר.
לקריאה מורחבת ראה מאמר "ועדות רפואיות במשרד הביטחון".
במידה וקצין התגמולים החליט שלא לקבל את התביעה, כלומר, לדחות את בקשת הנפגע, תהא לו האפשרות לערעור על החלטה זו בפני בית משפט השלום בשבתו כוועדת ערר.
לקריאה מורחבת ראה מאמר "ערעור על החלטת קצין התגמולים".
חשיבות הוכחת הקשר הסיבתי במסגרת תביעה למשרד הביטחון
נקודת התורפה של רבות מהפניות מסוג תביעה למשרד הביטחון היא הוכחת הקשר הסיבתי. בעוד שבפציעה חבלתית באירוע מבצעי הקשר הוא לרוב ברור, הרי שבמקרה של מחלות קונסטיטוציונליות (מחלות פנימיות) או פגיעות נפשיות (פוסט טראומה), תביעה למשרד הביטחון דורשת בניית תשתית ראייתית מורכבת יותר. אגף השיקום בוחן האם תנאי השירות היו הגורם העיקרי למחלה, או שמא התנאים החמירו מצב קיים או לא השפיעו כלל על מצבו הנטען של הנפגע.
התיישנות תביעה למשרד הביטחון
כלל האצבע לגבי תביעה למשרד הביטחון הינו שיש להגיש התביעה תוך 3 שנים. יחד עם זאת, החוק מאפשר הגשת תביעה למשרד הביטחון גם לאחר תקופה זו במקרים בהם המדובר ב"חבלה רשומה" (כאשר קיים תיעוד רפואי רשמי מזמן אמת על האירוע בתיק הרפואי הצבאי), ובתביעות של פוסט טראומה. חשוב לזכור כי שיהוי ניכר בהגשת תביעה למשרד הביטחון עלול להקשות על הוכחת הקשר הסיבתי, שכן ככל שעובר הזמן, נחלש הקשר הראייתי בין השירות לבין המצב הרפואי הנוכחי.
תביעה למשרד הביטחון – פציעה במלחמת חרבות ברזל
הליך ההכרה כנכה צה"ל ידוע כהליך ארוך, מורכב ולעיתים אף מייגע. עם זאת, עבור פצועי מלחמת "חרבות ברזל" הוקם מסלול הכרה ייעודי, המעניק לפצועים מעטפת זכויות מיידית.
לקריאה מורחבת ראה מאמר "פציעה במסגרת מלחמת חרבות ברזל- שלבי ההליך והזכויות הנלוות".
חליתם או נפצעתם במהלך השירות הצבאי ו/או הביטחוני?
רבים נוטים לחשוב כי תביעה למשרד הביטחון היא הליך טכני בלבד של מילוי טפסים. המציאות מוכיחה אחרת. אגף השיקום פועל על פי נהלים קפדניים, וכל טעות בתיאור העובדות או חוסר במסמך רפואי קריטי עלולים להוביל לדחיית תביעה למשרד הביטחון.
ייצוג משפטי הולם בעת הגשת תביעה למשרד הביטחון מבטיח כי הזכויות שלכם יישמרו, כי תגיעו מוכנים לוועדות הרפואיות וכי הקשר הסיבתי יוצג בצורה המשכנעת ביותר. המטרה הסופית של כל תביעה למשרד הביטחון היא להבטיח לנפגע את המשאבים הכלכליים והשיקומיים הדרושים לו כדי לחיות בכבוד למרות פציעתו.
סיכום
הגשת תביעה למשרד הביטחון היא זכות המוקנית לכל מי שתרם לביטחון המדינה ונפגע עקב כך. למרות המורכבות הבירוקרטית, הדרך להכרה בנכות אפשרית כאשר פועלים נכון. אם אתם עומדים לפני הגשת תביעה למשרד הביטחון, אל תתפשרו על הזכויות שלכם – התחילו בתיעוד מסודר ופנו לקבלת ייעוץ מקצועי שילווה אתכם צעד אחר צעד, משלב הגשת התביעה ועד למיצוי מלא של הזכויות המגיעות לכם.
