תביעות משרתי קבע- ביטוח לאומי

חוק הנכים תגמולים ושיקום- טרם התיקון לחוק (ועדת גורן)

בהתאם להוראות חוק הנכים (תגמולים ושיקום)- תשי"ט 1959, חייל ו/או איש כוחות הביטחון שנפגע במהלך תקופת השירות ועקב תנאי השירות זכאי להכרה כנכה צה"ל בגין הנכות שנגרמה לו.
טרם התיקון לחוק, הערכאות המשפטיות נהגו לפרש את לשון חוק הנכים באופן רחב, כחוק סוציאלי שבא להיטיב עם הנכים וההנחה הרווחת הייתה כי בתי המשפט יקלו עם הנכה במידת הראיות הנדרשת להוכחת נטל השכנוע וכך למשל, אנשי קבע שחלו במחלות שונות במהלך שירותם הוכרו כנכי צה"ל בנסיבות בהן הוכח הקשר הסיבתי המחלה לבין תנאי השירות.
בחלוף השנים, החלו קריאות לצמצום ההכרה לפי חוק הנכים ככלל ולצמצום ההכרה באנשי קבע בפרט, כאשר אחת הטענות שהועלתה הייתה שאין זה נכון וראוי להכיר באנשי קבע כנכי צה"ל בגין פגיעות שייתכן והיו נגרמות גם במסגרת עבודה אזרחית.
בהמשך לכך, הוקמה "ועדת גורן" במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית שמטרתה הייתה לבחון את תקציב אגף השיקום במשרד הביטחון. המלצות הוועדה כאמור, הן אלה שהובילו לתיקון וצמצום תחולתו של חוק הנכים.

חוק הנכים תגמולים ושיקום- לאחר התיקון לחוק (ועדת גורן)

תיקון חוק הנכים הוביל לשינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע לקריטריונים להכרה של נכי צה"ל ככלל ולקריטריונים להכרה של אנשי קבע בפרט. כך למשל, לאחר התיקון לחוק, נקבע כי הטיפול בתביעות אנשי קבע ומקביליהם בכוחות הביטחון יינתן במסגרת תביעה לנכות מעבודה שתוגש אל המוסד לביטוח לאומי למעט במקרים בהם הפגיעה תוכר כ"חבלת שירות" או "מחלת שירות כהגדרתן בחוק;

"חבלת שירות"
חבלת שירות- "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור או באירוע אחר שאופיו מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי".
חבלה- "נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע Aborted Sudden Cardiac וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post Traumatic Stress Disorder)".

"מחלת שירות"
"כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:

1. מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא־אדומה;
2. הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;
3. פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש הוא באמצעי לחימה;"

נראה אם כן, כי ההגדרה הצרה של "מחלת שירות" יצרה מהפך בכל הקשור לזכויות אנשי קבע ולמעשה רוקנה מתוכנה את ההלכה הפסוקה שהייתה קיימת במשך שנים רבות בכל הקשור למחלות של אנשי קבע.

לעיון וקריאה מורחבת ראה חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט- 1959 [נוסח משולב]

השפעת התיקון לחוק על תביעות אנשי קבע

תיקון החוק הוביל בצורה חד משמעית לצמצום תחולת החוק על תביעות אנשי קבע והשינוי כאמור, מעלה עד ליום זה, שאלות רבות שהתשובה עליהן טרם התקבלה.
כך למשל, טרם התקבלה תשובה לשאלה מהו "אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי" והאם פציעה במסגרת קרב מגע או כוויה של טבח נכנסות תחת דרישת החוק.

שאלה נוספת שעולה בהקשר של מחלה שהתפתחה לאיש קבע במהלך שירותו, היא האם זה ראוי ונכון שדינו של חייל בשירות חובה, יהיה שונה מדינו של חייל בשירות קבע. כך למשל, בהתאם לתיקון לחוק, ייתכנו מקרים בהם שני חיילים שנלחמו יחד, שכם אל שכם, ופיתחו מחלה בעקבות מראות קשים שחוו- האחד, חייל בשירות חובה, יוכר כנכה צה"ל ואילו השני, חייל בשירות קבע, ייאלץ לפנות אל המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעה לנכות מעבודה רק מעצם היותו איש קבע.

נראה אפוא, כי התשובות לשאלות הרבות נתונות לפרשנות וכל שנותר הוא להמתין לקביעות והלכות משפטיות של בתי המשפט בישראל בתקווה, שיטיבו עם הנכה.

משמעות ההכרה- משרד הביטחון או ביטוח לאומי

משמעות ההכרה משתנה מאדם לאדם, בהתחשב בסוג הפגיעה, נסיבות הפגיעה וגובה הנכות שנותרה. הדבר שחשוב להכיר הוא, שגובה התגמולים במשרד הביטחון וגובה התגמולים בביטוח לאומי מחושבים באופן שונה;

• גובה התגמולים במשרד הביטחון נקבעים בהתאם לגובה הנכות שנותרה וזאת בלבד (דרגה, תפקיד ויכולת ההשתכרות של הנפגע טרם פציעתו אינם נלקחים בחשבון).

לחישוב גובה תגמולים באתר אגף שיקום משרד הביטחון- לחצו כאן 

• גובה התגמולים במוסד לביטוח לאומי נקבעים בהתאם לגובה הנכות שנותרה ובהתבסס על יכולת ההשתכרות של הנפגע טרם פציעתו.

לחישוב גובה קצבת נכות מעבודה באתר ביטוח לאומי- לחצו כאן

צורת החישוב השונה עשויה להביא לכך שאותה נכות תניב לנפגע מסויים גימלה חודשית או מענק גבוהים הרבה יותר מאלו שהיה מקבל לפי חוק הנכים בנסיבותיו הספציפיות.

תביעה נזיקית נגד מדינת ישראל

נקודה נוספת בהקשר הזה, היא שבעקבות התיקון לחוק, נפתחה בפני הנפגע הדרך להגיש תביעה בנזיקין כנגד המדינה. כך למשל, אם איש קבע נפגע עקב נפילה מסולם, שלא היה תקין, הוא יכול להגיש תביעה בנזיקין כנגד המדינה ולזכות בפיצויים משמעותיים שיחושבו לפי הנזק הממשי, ולא לפי אחוזי נכות בלבד.

לסיכום- תביעות אנשי קבע

נראה אם כן כי התיקון לחוק הוביל למהפכה של ממש בכל הנוגע לקריטריונים הנדרשים לצורך הכרה כנכה צה"ל כאשר השינוי הבולט והמהותי ביותר מתייחס לצמצום תחולת החוק על אנשי קבע.
התיקון כאמור, העלה, וממשיך להעלות שאלות משפטיות ומוסריות רבות שחלקן נשארו פתוחות עד ליום זה וממתינות לקביעות ופרשנות של בתי המשפט בישראל.

המלצתנו היא, לוודא קודם לכן האם החוק החדש חל על הפגיעה או שמא מדובר בפגיעה שנכנסת תחת גדרו של החוק הישן ולבחון בכובד ראש את מסלולי התביעה שפתוחים בפני הנפגע בהתחשב בסוג הפגיעה, נסיבות הפגיעה וגובה הנכות שנותרה.

אנו מאמינים שקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין שמתמחה בבלעדיות בתביעות נגד משרד הביטחון אשר יש לו הניסיון והידע הנדרש- הוא שעושה את ההבדל בין כישלון להצלחה.

משרדנו, מתמחה באופן בלעדי בייצוג חיילים ואנשי כוחות הביטחון בתביעות נגד משרד הביטחון- אגף שיקום ובתביעות אנשי קבע מול המוסד לביטוח לאומי תוך ליווי מלא לאורך כל הליך הגשת התביעה החל מהגשת טופס תביעה וצירוף המסמכים הנדרשים, ליווי וייצוג בוועדה רפואית ובערכאות משפטיות ועד לקבלת אחוזי הנכות המותאמים למצבו הרפואי של התובע וקבלת מלוא הזכויות.

כל הדרך, צעד אחר צעד, נלחמים עבורכם ועבור הזכויות שלכם.

הערה: בהתאם לתיקון החוק, חייל אשר המשיך משירות סדיר לשירות קבע (ברציפות), יראו אותו בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כדין חייל בשירות חובה.