משרדנו מתמחה באופן בלעדי בהגשת תביעות נגד משרד הביטחון, ייצוג בוועדות רפואיות וטיפול בסוגיות רפואיות ומשפטיות סבוכות.
ניסיון מוכח ורב שנים בייצוג משרתי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם מול משרד הביטחון.
קשר אישי וישיר לאורך כל שלבי ההליך. צעד אחר צעד עד להשגת המטרה.
ייצוג נכי צה''ל הוא שליחות של ממש עבורנו. הבחירה והזכות. היא שלנו.
נטלי גוילי כהן- משרד עורכי דין הינו ממשרדי עורכי הדין המובילים בייצוג נכי צה"ל מול אגף שיקום במשרד הביטחון.
בראש המשרד, עומדת עורכת הדין נטלי גוילי כהן, נכת צה"ל בעצמה, אשר למדה על בשרה את התהליך המורכב של הליך ההכרה.
חזון המשרד הוא לסייע לנפגעי כוחות הביטחון לקבל את מלוא הזכויות המגיעות להם כמי שנפצעו בשביל ולמען המדינה.
אנו נלווה אתכם לאורך כל ההליך החל מהגשת טופס התביעה וצירוף המסמכים הנדרשים, ליווי וייצוג בוועדה הרפואית ובערכאות משפטיות עד לקבלת מלוא הזכויות המגיעות לכם.
כל הדרך, צעד אחר צעד, נלחם עבורכם ועבור הזכויות שלכם.
מלחמת חרבות ברזל גבתה מחיר בחיי אדם ובבריאותם של רבים מהלוחמים. לצד פציעות גופניות קשות, חיילים רבים מדווחים על ירידה בשמיעה, טנטון וסחרחורות שמשפיעים באופן משמעותי על איכות חייהם ועל תפקודם היומי.
במאמר זה, נכיר את הגורמים לירידה בשמיעה, נסביר אודות גובה אחוזי הנכות שניתן לקבל בגין ירידה בשמיעה וטנטון ונסביר אודות הליך הגשת תביעה נגד משרד הביטחון במסגרת מלחמת "חרבות ברזל".
למדינת ישראל, המחייבת את אזרחיה להתגייס לצבא כחלק מצורך קיומי, קיימת אחריות וחובה מוסרית כלפי משפחות שיקיריהם נפלו חללים בעת שהקריבו את חייהם בשביל ולמען המדינה.
במאמר זה, נכיר את הנסיבות שבהן ניתן לבקשה הכרה כמשפחה שכולה, את חשיבות ההכרה כמשפחה שכולה ואת האפשרויות שעומדות בפני מי שתביעתו נדחתה על ידי קצין התגמולים.
בעבר, חייל ו/או איש כוחות הביטחון שנפגע במהלך שירותו נדרש, לצורך הכרתו כנכה צה"ל, להוכיח שהחבלה או המחלה נגמרו לו תוך ועקב השירות.
במסגרת תיקון 29 לחוק הנכים תגמולים ושיקום חל שינוי בכל הנוגע לקריטריונים הנדרשים לצורך הכרה כנכה צה"ל כאשר השינוי הבולט והמהותי ביותר מתייחס לצמצום תחולת החוק על אנשי קבע.
במאמר זה, נכיר את המצב המשפטי טרם כניסת התיקון לחוק לתוקף ולאחריו, נבין את משמעות התיקון לחוק והשפעתו בקרב אנשי קבע ונקבל תשובה לשאלה- מתי מגישים תביעה נגד משרד הביטחון ומתי פונים אל המוסד לביטוח לאומי.
רבים מנכי צה"ל מרגישים שמצבם הרפואי מצדיק דרגת נכות גבוהה יותר מזו שקבעה הוועדה הרפואית ושהחלטת הוועדה בעניינם מקפחת. במקרה כזה, קמה לנכה הזכות להגשת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית.
במאמר זה, נכיר את האפשרויות השונות להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית.
במידה ונפצעת או חלית במהלך השירות הצבאי תידרש להוכיח קשר סיבתי בין נסיבות הפגיעה לתנאי השירות.
בשלב זה, המלצתנו היא לפנות אל המפקדים בבקשה לקבלת דו"ח פציעה (במידה ומדובר בפציעה), לאסוף עדויות בכתב מחברים ליחידה שמתארות את אופי ותנאי השירות ולשמור העתק מכל מסמך רפואי שמתקבל לרבות דיסק פענוח של בדיקות הדמיה.
כמו גם, לפנות במקביל לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין שמתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון שידע לומר מהו המועד הנכון להגשת התביעה במקרה שלכם ואילו מסמכים וחומרים לאסוף וילווה אתכם יד ביד לאורך כל ההליך.
בהתאם להוראות חוק הנכים תגמולים ושיקום חייל צה"ל או איש כוחות הביטחון אשר חלה או נפצע במהלך תקופת שירותו ועקב שירותו זכאי להכרה כנכה צה"ל. אמנם זו היא דרישת החוק, אם כי ישנם מקרים בהם ניתן להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון בבקשה להכרה כנכה צה"ל כאשר הפגיעה מתרחשת במהלך תקופת השירות אבל שלא עקב השירות למשל- פגיעה במהלך חופשה.
כמו כן, במידה ומדובר בפגיעה של משרת בשירות קבע (לאחר החצי שנה הראשונה), יש לבחון את נסיבות הפגיעה כדי לקבוע האם ניתן להגיש תביעה להכרה כנכה צה"ל או שמא יש לפנות אל המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעה לנפגעי עבודה.
להגשת תביעה כנגד משרד הביטחון חשיבות מכרעת הן מבחינה רפואית והן מבחינה כלכלית וניתן לדמות אותה למעין "פוליסת ביטוח" לכל החיים.
מבחינה כלכלית, נכה צה"ל זכאי לקבלת פיצוי כספי חד פעמי או תגמול חודשי קבוע בהתאם לגובה הנכות שנקבעה לו ולהטבות וזכויות רבות כגון- הנחות בתשלומים ומיסים, סיוע בשכר דירה, סיוע ברכישת דירה, מימון שכר לימוד ועוד.
מבחינה רפואית וחשובה אפילו יותר, במידה והתובע הוכר כנכה צה"ל ונקבעה לו נכות בדרגת נכות 20% ומעלה הוא זכאי לקבלת טיפול רפואי מאגף השיקום. הטיפול הרפואי כאמור יינתן הן עבור הפגיעה המוכרת והן עבור הפגיעה שנגרמה כתוצאה מהפגיעה המוכרת (במידה והוכרה כנכות מוסבת).
כמו כן, כל נכה צה"ל באשר הוא, יכול לפנות בכל שלב בבקשה להחמרת מצב רפואי.
ככלל, המועד הנכון להגשת תביעה כנגד משרד הביטחון הוא לאחר שחרור מהשירות.
את התביעה כאמור, ניתן להגיש עד 3 שנים מיום השחרור מהשירות. עם זאת, אם יש תיעוד של אירוע הפגיעה ותוצאותיה, ניתן להגיש בקשה להכרה גם אם חלפו יותר מ-3 שנים מהשחרור.
מילוי תביעה בצירוף מסמכים רפואיים, בדיקה רפואית של רופא מומחה מטעם משרד הביטחון לבחינת הקשר הסיבתי בין המחלה/ הפציעה לתנאי השירות, קבלת החלטה והתייצבות בוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות ותקופת הנכות (במידה והתביעה אכן אושרה).
מענק כספי חד פעמי או תגמול חודשי קבוע, סיוע כלכלי, מענקים לסיוע ברכישת רכב/ דירה, הנחות בתשלומים ומיסים, שיקום תעסוקתי, טיפול רפואי, טיפולי שיניים, מימון שכר לימוד ועוד.
ככלל, ניתן להגיש ערעור על החלטה של קצין התגמולים בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה לבית משפט השלום בשבתו כוועדת ערר.
אולם, במקרים מסוימים בהם יוכח שהתגלה מידע משמעותי חדש או מידע רפואי שלא הוצג בעבר בפני קצין התגמולים ניתן יהיה להגיש "בקשה לעיון מחדש" גם במידה וחלף המועד לערעור.
למרבה הצער, הדרך לקבלת ההכרה ארוכה וסבוכה ולעיתים ניסיון החייל ומשפחתו להתמודד לבד עומד בעוכריהם.
כדי להביא להכרה המיוחלת ולמיצוי זכויות שיאפשר לנכה ולבני משפחתו להתמודד עם הפציעה והנכות, מומלץ ואף רצוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין שיש לו הידע והניסיון הנדרש בתביעות נגד משרד הביטחון.
במסגרת "רפורמה נפש אחת" משרד הביטחון שיפר את תהליך ההכרה של נכי צה"ל וכוחות הביטחון המתמודדים עם פוסט טראומה. בעקבות הרפורמה כאמור, הוקם מסלול הכרה מקוצר לטיפול מהיר שנקרא "מסלול ירוק" במסגרתו תביעה שמאושרת ע"י קצין התגמולים מועברת ישירות לוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות.
קודם, זכרו להגיע עם תעודת זהות ומסמכים רפואיים חדשים במידה ויש. משך הוועדה הוא קצר יחסית לתיאור הבעיה הרפואית והמגבלות הרפואיות ולכן המלצתנו היא לרשום לפני הוועדה, בדף לעצמכם, מהם הקשיים הרפואיים והתפקודיים שלכם היום, כדי לא לשכוח פרטים חשובים.
כמו כן, שתפו פעולה בבדיקה הגופנית ואל תשכחו לציין כל מיחוש, הגבלה או כאב שמופיע.
